אין דור שאין בו ליצנין

יחסן ביש־גדא היה בעיר. כל אשר עשה לא הצליח ה' בידו, ולסוף הגיע עד כיכר־לחם. ריחמוהו מכריו וביקשו לעזור לו בדרך־כבוד. ואף הם לא הצליחו: תמיד היה בא שטן וטורף להם כוונתם הטובה בפניהם. נמלך אחד הנדבנים ואמר:

אני אעשה ואצליח.

עמד והלך חרש אחרי אותו ביש־גדא, וכשראה שדעתו לעבור את הגשר שעל הנהר, הקדימו וכלאחר־יד איבד לפניו בכוונה ארנקי מליאה דינרים על הגשר, והתייצב מרחוק לראות מה ייעשה לה לארנקי.

בו ברגע הגיע אותו יחסן עני לראשו של הגשר עמד רגע אחד ואמר: גשר זה כבר עברתי מאות פעמים, ועדיין איני יודע, אם אוכל לעבור אותו בעיניים עצומות; עכשיו אנסה. ומיד עצם עיניו ועבר את הגשר כולו מראשו לסופו, ואת הארנקי המוטלת לפניו לא ראה.°