אין דור שאין בו ליצנין

"גלוח" — יהודי מגולח זקן, כינוי לחופשי בדעות. קנאתו אינה נתונה לתשובה אלא למה שקדם לה: מעוצמת הסיגופים — עינויי הכפרה — הוא מחשב לאחור את גודל העבירות שנזקקו לכפרה כזאת, ומסיק שהיו "מרובות ויפות", כלומר שהאיש נהנה מן החיים כהוגן. התשובה הראוותנית מסגירה את החטאים, והגלוח מקנא דווקא בצד ההוא של המאזן.