אין דור שאין בו ליצנין

„עני בריא" — כינוי עממי (ביידיש: „אַ געזונטער אָרעמאַן", הערה ^*) לעני גמור שאין לו כלום. רבי ברוך-מרדכי דורש אותו מסוגיה בכתובות קי ע"ב (הערה ^**): על הפסוק „כל ימי עני רעים" הקשתה הגמרא — והרי יש שבתות וימים טובים, שבהם גם העני סועד? ותירצה בשם שמואל: „שינוי וסת תחילת חולי מעיים" — עצם השינוי בהרגלי האכילה מזיק, וסעודת-השבת הדשנה מקלקלת את מעיו של מי שרגיל כל השבוע בפת חרבה. מכאן הפלפול, במתכונת הלמדנית „במה דברים אמורים… אבל…": עני שיש לו סעודה לשבת — מעיו לוקים; עני שבעניים, שאף שבת אין לו — מעיו שלמים כל ימיו. „בריא" כפשוטו: ברכתו של מי שאין לו במה לקלקל את הקיבה.