אין דור שאין בו ליצנין

בצל שימש תרופת-עם שמניחים על „מכה" — פצע או מורסה. ה„דרשן" העני מוכיח את פסוקו של שלמה, „כל ימי עני רעים" (משלי טו, טו; הערה ^*), מתוך מלכוד מושלם: לעולם אין בידו בעת ובעונה אחת גם המכה וגם תרופתה. העוני מקפיד שתמיד יחסר בדיוק הדבר הנחוץ באותו רגע — ואפילו בצל אחד הוא מותרות שאי-אפשר לתאם עם הצורך.