אין דור שאין בו ליצנין

חמש פעמים בא יהודי לפטרבורג, מדי פעם בפעם הלך אל גרסר^* וביקש רשיון לשהות בעיר-הבירה חודש-חדשיים לצורכי עסקיו, ומדי פעם בפעם סירב לו אותו רשע וגירשו מן העיר.

ויהי היום וגרסר פגש את היהודי ב"גן-הקיץ" ועמו עוד יהודי אחד.

הכירו גרסר ועיכּבו:

ז’יד כיצד באת שוב לכאן?

ברכבת באתי,-השיב היהודי.

אל תתלוצץ ז’יד!-נהם הצורר. – עם אסירים אשלחך מן העיר.

חינן היהודי קולו ואמר:

הוד מעלתך, מוטב, שתרשני להכות חברי זה לעיניך.

תמה גרסר:

למה תכה אותו?

אני אכה אותו, והוא ימסרני לדין. בית-הדין יאסור עלי לעזוב את העיר עד גמר הדין, ובינתיים אגמור עסקי כאן ואשוב לביתי ולא תראה עוד פני עד העולם… נמאסה עלי פטרבורג שלך…