אין דור שאין בו ליצנין

„החיה הצהובה" — „החיה הבלונדית" (die blonde Bestie) של ניטשה, דימוי שנעשה כינוי לגזע הגרמאני הלוחם; „צהוב" שימש אז במובן „בלונדיני", והקצינים מוצגים בלעג כ„בני-בניה". „דייל" — מלצר. הדייל מזהיר בלחש, בטוח שהיהודי יעדיף להסתלק; היהודי עונה דווקא בקול רם, שהקצינים ישמעו, והופך את התפקידים — הוא בעל-הבית הסלחן, המרשה לאנטישמים להישאר במקומם כל עוד יתנהגו בנימוס.