אין דור שאין בו ליצנין

פרודיה על חזיונות-שמים: "לצניאל השר הגדול" הוא מלאך בדוי ששמו נגזר מ"לץ", והתיאור כולו מחקה בדקדוק את לשון האגדה — מספר מדויק-כביכול (תרפ"ט אלפים), "כחצי גורן עגולה" (לשון המשנה על מושב הסנהדרין) וצדיקים ש"עטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה" (על-פי ברכות יז ע"א). "נערה המאורשה שצעקה בשדה ואין מושיע לה" לקוחה מדין התורה (דברים כב, כה–כז): נערה מאורסת שנאנסה בשדה פטורה מכל עונש, שהרי ודאי צעקה ולא היה מי שיושיענה — הקורבן התם המושלם. לה שמור הכיסא המפואר מכולם מששת ימי בראשית, והעוקץ הציני בסוף: עד היום לא זכתה בו אף אחת — רמז שנערה שבאמת צעקה ובאמת אין לה חלק בדבר לא הייתה מעולם.