אין דור שאין בו ליצנין

„ארבעה מינים" — לולב, אתרוג, הדס וערבה, שמנענעים בחג הסוכות לשש רוחות: לפנים ולאחור, לימין ולשמאל, למעלה ולמטה. המדרשים האמיתיים דורשים אותם לשבח, כסמל לאחדות ישראל; „מדרש הליצים" דורש את כיווני הנענוע כמפת החיים עצמם: מכל ארבע הרוחות רודפים, נוגשים וחוטפים, ובציר האנכי הסטטיסטיקה עגומה — אחד ממאה עולה מעלה-מעלה, וכל השאר יורדים מטה-מטה.