אין דור שאין בו ליצנין

„יקום פורקן" — שתי תפילות ארמיות הנאמרות זו אחר זו בשבת בבוקר, ומיד אחריהן „מי שברך" אחד. ההסבר מחקה נימוק תלמודי של „גזירה שמא", וההנחה האבסורדית — שתפילה עלולה לקפוץ ולברוח — נשמרת בעקביות גמורה: גם „מי שברך" היו שניים, ואחד כבר ברח. פלפול שהשטות שלו מיושבת וסגורה מכל צדדיה.