אין דור שאין בו ליצנין

הפקיד מסתפק אם „חתוך לשלושה" פירושו שלושה גזרים (שני חיתוכים) או שלושה חיתוכים, והרב פוסק בכלי הפלפול המובהקים — „מסתבר… ואם תאמר… אילמלי כך" — ומגיע דווקא לפירוש הרחוק מן השכל הישר: שלושה חיתוכים וארבעה גזרים. זו הפרודיה: שיטת הדיוק הלמדנית, המסיקה ממה שלא נאמר מה כן נאמר, מוחלת על הוראת נגרות פשוטה — ופותרת אותה לא נכון, בביטחון גמור. דרויאנוב מציין שדוגמה אמיתית לסגנון הזה מצויה בתוספות בריש מסכת עבודה זרה, הדנים בדקדוק דומה במשנה „לפני אידיהן של גויים שלושה ימים" — אם היום עצמו בכלל המניין.