אין דור שאין בו ליצנין

שני הצדדים יורים זה בזה מקורות. „אי סיפא לא ספרא" — מימרה תלמודית (הערה ^*): מי שאוחז בסייף אינו איש ספר, אי אפשר בשניהם — עקיצה לרב שנכנס לבית המדרש רכוב ומזוין כפרש. רבי יהודה משיב במדרש (הערה ^**): „הסייף והספר ניתנו מכורכין" — ירדו מן השמים כרוכים זה בזה. והצורה מוכיחה את התוכן: הפרש המזוין גבר על עוקצו דווקא בבקיאות.