אין דור שאין בו ליצנין

רבי זלמן, למדן תמים ורחוק מענייני העולם, מסרב לחשוב שגנבו את כותנתו: בעיניו זו „החלפה". אלא שמשנשאל היכן הכותונת שקיבל בתמורה, מתברר שהעני „שכח" להשאיר אותה — כלומר החלפה שבה צד אחד נותן הכול והשני כלום, גנבה פשוטה. צחוק של חיבה על צדיק שטוב לבו אינו מניח לו לקרוא לגנב גנב.