אין דור שאין בו ליצנין

היו לו לחייט שני בנים: אחד הלך אחרי אביו ונעשה גם הוא חייט, השני גלה למקום-תורה, למד תורה הרבה ונעשה רב. לימים בא האח החייט לעירו של האח הרב. הלבישוֹ הלה רבנוּת ואמר לו:

אם יבקש מי-שהוא תורה מפיך תסרב ותאמר, שאין אתה “בקו הבריאות.”

וכך היה. שבת אחרי התפילה נכנסו חשובי העדה אל הרב להקביל פני אחיו וביקשו לשמוע דברי-תורה מפי האורח.

סירב האורח והשיב:

לא עליכם, אינני בקו הבריאות.

אחד מן החשוּבים עמד על בקשתו והפציר באורח, שיאמר לפחות דבר יפה בשם אביו המנוח. לא יכול עוד החייט לכבוש את יצרו, נענה ואמר:

אבא, עליו השלום, היה אומר: “בני, היזהר והיזהר שלא תעשה שוּם מלאכה ליהודי. לא די, שיקפח שכרך, אלא שגם ימרר חייך בכל מיני טענות ותביעות”.