בדיחה 24
חנווני לאריג בא ללודז, קנה סחורה וכמנהגו של עולם ביקש ליתן למוכר שטר לתשעים יום. סירב המוכר ואמר לו:
מודה אני, ששטרך לתשעים יום יפה בעיני, אבל מה אעשה, ידידי, ותשעים הלילות מגוּנים עלי…
חנווני לאריג בא ללודז, קנה סחורה וכמנהגו של עולם ביקש ליתן למוכר שטר לתשעים יום. סירב המוכר ואמר לו:
מודה אני, ששטרך לתשעים יום יפה בעיני, אבל מה אעשה, ידידי, ותשעים הלילות מגוּנים עלי…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
לודז' הייתה בירת הטקסטיל של פולין, ו„שטר לתשעים יום" — התחייבות בכתב לפרוע את החוב בתוך תשעים יום, דרך האשראי המקובלת במסחר; „מגונים" — פסולים, מאוסים. המוכר „מקבל" את הימים ופוסל את הלילות: בכל תשעים הלילות לא יעצום עין מדאגה לכספו. סירוב גמור — כלומר אי-אמון מוחלט בקונה — עטוף בנימוס של מחמאה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓