בדיחה 242

עני בא לקרוב עשיר, ישב בביתו כמה שבועות, אכל ושתה ולא נתן דעתו לצאת. ראה העשיר, שאורחו נעשה תושב עמו, נמלך באשתו ושניהם יחדיו מצאו עצה טובה להיפטר ממנו:

מחר בשעת־סעודה יריבו זה עם זו: הבעל יטען, שהתבשיל ממולח יותר מדי, והאשה תטען, להיפך שהתבשיל ממולח פחות מדי, וכיוון שהאורח יסכים לדעתו של צד אחד, מיד ייעלב הצד השני ויגרשוֹ מן הבית.

ויהי ערב, ויהי בוקר – יום מחר. ישבו לאכול, המריבה החלה – והאורח שותק ולוגם. פקעה סבלנותו של בעל־הבית ואמר לו:

אתה, מה דעתך, – הדין עם מי?

חזר האורח ולגם לגימה יפה, נענה ואמר:

וכי בשביל שלושת־ארבעת השבועות, שאני עתיד לשהות בביתך, אכניס ראשי בינך לבין אשתך?

הבנת את הבדיחה?

ציונים — דרויאנוב

דוד ילין רשם בדיחה דומה לזו שלפנינו מתוך אוצרם של הערבים : ״ואחד הטפילים התארח בבית אחד ממכריו, ויהי כי ארכו ימי שבתו ויקוצו בני־הבית מפניו. ויוועץ בעל־הבית את אשתו לעשות בערמה ולרמז לאורחם אגב אורח, כי הגיעה לו העת לעזוב את ביתם. ויהי בבוקר וייגצו שניהם בחזקה ויתקוטטו, ותקרא האשה : ׳יהי נא אורחנו יקירנו לשופט בינינו׳. ותיגש אל האורח ותאמר : ׳חי ה׳, אשר יברך צאתך מחר או מחרתיים לשלום, הגד אתה, מי משנינו יצדק ?׳ ויאמר הטפיל ויען : ׳חי ה׳, אשר יברך שבתי עוד חודש או חודשיים בשלום, כי לא אדע׳״. (״סיפורי־בדיחות מתורגמים מערבית״, ״לוח־אחיאסף״ לשנת תרנ״ז, עמ׳ 89–90).

ספר הבדיחה והחידוד — ציונים (לסי' 242, עמ' 78) · נסרק מן הספר המודפס

הסבר הבדיחה

דרג את הבדיחה

עדיין אין דירוגים — היה הראשון!