אין דור שאין בו ליצנין

יהודה-ליב בן-זאב היה מגדולי המדקדקים של תנועת ההשכלה, וכל החידוד תלוי בנקודה אחת: "מֵתים" בצירה (הערה ^*) — אנשים שמתו; "מְתים" בשווא (הערה ^**) — מילה מקראית שפירושה פשוט אנשים, בני אדם חיים (כמו "מְתֵי מעט"). המתים-באמת שוכבים בשלווה זה בצד זה; ה"מתים החיים" — האנשים — אינם יודעים מנוחה ומטפסים זה על גבו של זה. דקדוק שהופך להגות מרירה: שלווה יש רק בבית הקברות.