אין דור שאין בו ליצנין

יהודי קנה שטר־גורל וזכה במאתיים אלף. מכאן ואילך התחילו באים אליו קרובים עניים מכל ארבע פינות־העולם לבקש עזרה. ראה, שאין לדבר סוף והתחיל לבקש אמתלאות לסרב. פעם אחת בא אליו קרוב עני וביקש סכום הגון להכנסת בתו הכלה.

אמר לו העשיר:

קודם־כל רוצה אני לדעת, מי ומה הוא החתן. בעל־מלאכה?

לא.

חנווני?

לא.

מלמד, חזן, שוחט?

לא.

אלא מה אפשרות יש בידו לפרנס אשה?

כמה אפשרויות יש בידו לכך.

לא הסתפק העשיר בתשובה סתמית זו ושאל:

למשל?

החזיר לו הקרוב העני:

הוא יכול, למשל, לקנות שטר־גורל ולזכות במאתיים אלף…