אין דור שאין בו ליצנין

יהודי קנה שטר־גורל וזכה במאתיים אלף. מכאן ואילך התחילו באים אליו קרובים עניים מכל ארבע פינות־העולם לבקש עזרה. ראה, שאין לדבר סוף והתחיל לבקש אמתלאות לסרב. פעם אחת בא אליו קרוב עני…

רב מן הנקרנים בא לעיר והזמינו השוחט לסעודה בביתו. סרב הרב: – דרכו להחמיר על עצמו ואינו אוכל אלא משחיטת סכין, שהוא עצמו בדקה תחלה. נעלב השוחט והחזיר לו: – כל ימי הייתי מתקשה בדבר…

קהלה חשובה באפריקה העמידה לה רב־חזן־שוחט. שבת ראשונה אחרי “לכו נרננה” נגש אליו ראש־הקהלה ושאל: – רבי, איזו פרשה יקראו מחר? זעף הרב: – נתחיבתי להיות רב וחזן ושוחט, ואת חובתי אעשה…

מעשה באחד, שבא אל הרב לטול “קבלה” לשחיטה, תהה הרב על קנקנו ושאל: – אוגרת מה פרושה? השיב הַנּבְחָן: – אוגרת פרושה – בתולה שהגיעה לפרקה. – אם־כן, מה פרושה של בוגרת? – תרנגול…

אחד שלמד שחיטה בא אל הרב לטול “קבלה”. בדקו הרב ואמר לו: – רואה אני, שבקי אתה בהלכות שחיטה, אבל ל"חוץ" אני חושש, אמר לו המיועד להיות שוחט: – רבי, בכל חומר־הדין אני מקבל עלי, שלא…

השוחט של העיר הודיע להרב, שהוא מסתלק מאומנותו, חמה הרב: – מה ראית? השיב השוחט: – רבי, “הספר הַקָּנֶה” בא לידי וראיתי, כמה אזהרות חמורות הוא מזהיר את השוחט , חוששני, שאיני יכ…

שוחט בעיירה קטנה, שלא הספיקה לו אומנותו זו כדי חיונה, נמלך וצרף לה עוד אומנות אחת ונעשה שָׁעָן. לא היו ימים מועטים ואמרו עליו: – כמה תמוה אדם זה, כל מה שהוא עושה הוא עושה להפך: שו…

יצא רנון על השוחט, שנכשל בדבר עבירה, והעבירו הרב מן השחיטה. העיז השוחט פניו בפני הרב ואמר לו: – רבי, אף על בתך הבתולה מרננים בעיר. החזיר לו הרב: – ובאמת, גם היא פסולה לשחיטה..…

רב ושוחט התוכחו זה עם זה וקפח השוחט את הרב. היה שם מחודד אחר ואמר: – נמצאנו למדים: מקום שיש שוחט פקח אסור לו להרב להיות בהמה……

הנצי"ב מִוּוֹלוזִ’ין היה מקפיד, שחזן יהא גם שוחט, כדי שבעל־כרחו יהא זהיר במצוות: – חזן. – היה הנצי"ב אומר, – דינו כדין שור המועד: "אין לו שמירה אלא – סכין……

מִנַּיִן שאין ממנים חזן על הצבור אלא אם כן הוא גם שוחט? – שנאמר: “רוממות־אל בגרונם וחרב פיפיות בידם”…

שלושה חסידים סיפרו זה עם זה על צדקוּת רביהם. אמר אחד מהם: רבי כשיוצא לדרך, הוא לוקח עמו חזן ושוחט שלו. אמר השני: ורבי כשיוצא לדרך, הוא לוקח עמו גם ספר-תורה שלו. נענה השלישי ואמ…

שתי שנים ומחצה למד חוזק שחיטה ובדיקה, ולבסוף, כשהלך ליטוֹל “קבלה” והגיע לביתו של הרב, ניצנץ לו פתאום ספק בלבו: מה קודם למה – שחיטה קודמת לבדיקה, או בדיקה קודמת לשחיטה? עד שעמ…

כפרי קיבל מכתב וּנתנוֹ לשוחט שיקרא אותו. קרא השוחט ואמר לו: פלוני קרובך מודיעך, שאביך נפטר… הפסיקוֹ הכפרי: רבי שוחט, מה לי נפטר, מה לי פיפטר? דברים ברורים מבקש אני לדעת: יש לו ל…

מסיפוריו של מגזם: פעם אחת קנה אבא, עליו השלום, תרנגולת-הודוּ לפסח. תרנגולת-הודו כזו – עין לא ראתה. פיל ולא תרנגולת. ערב-פסח שחטוּה. מחצית תּיקנה אמא, עליה השלום “לסדרים”, ומחצית ה…

במסיבה של חשובי ווילנה התווכחו על חוולסון: הללו דרשו אותו לגנאי, שמומר הוא, והללו דרשו אותו לשבח, שהוא מהפך בזכותם של ישראל. היה שם באותה מסיבה רבי נפתלי-צבי-יהודה ברלין (“הנצי”ב")…

מוכסן ומוכסנית קיבלו מכתב מבנם, שלמד בישיבה. מיד נסעו לעיר והלכו אל השוחט הזקן, שיקרא להם את המכתב. הרכיב השוחט משקפיו על חוטמו וקרא בנהימה: “אבא, המכנסיים שלי נתמהו; שלח לי ממון…

מ"טעמי־המנהגים" של לצים: מה טעם נהגו לאכול בשבועות מאכלי־חלב? משום שבמתן־תורה הלכו כל הבהמות להר־סיני, ולא היה בשר לעם… [נוסח אחר: …– משום שכיוון שניתנה תורה לישראל והם קיבלו ע…

יהודי זקן, חזן-מורה-שוחט בקהילה קטנה באשכנז, עמד לדין לפני שופט שונא-ישראל. התכּוון השופט להרעימו, ולא קרא לו בשמו, אלא קרא לו “אדון שוחט”. כשנגמר המשא-והמתן אמר השופט לזקן: אדון…

אברהם-חיים רוזנברג, בעל “אוצר-השמות”, פתח בית-ספר במינסק. באו קנאים מבין החרדים וקבלו לפני רבי אלעזר-משה: רוזנברג שוחט תלמידיו “בסכין חדה וחריפה”. אמר להם רבי אלעזר-משה: מה…

רבי הירש מזידיטשב לא היה מקפיד, שהסכין לשחיטה תהא דווקא מלוטשה. אומר היה רבי הירש: מובטח לנו, שלעתיד לבוא ישחוט הקדוש ברוך-הוא לשור-הבּר בזנבו של לוויתן. וכלום ראה מי-שהוא מי…

בירושלים מספרים: אחרי כיבוש הארץ אסרו השלטונות שחיטת הבּקר, משום שנתמעט בשנות המלחמה. נמלך ראש “ועד־הצירים” והלך לגנרל בּוֹלס, ראש השלטון הצבאי בעת ההיא, ודרש מאתו היתר שחיטה, לכל…

מרגלא בפיהם של יהודי פולין: שניים חייבים לברך על הנס: תרנגול, שעבר עליו ערב יום־כיפור ולא נשחט, וליטאי, שעברו עליו רוב שנותיו ולא נשתמד……

שני אחים החליטו: יעבור עליהם מה, הם יברחו מרוסיה הבולשבית. נמלכו ושחטו פרה, הפשיטו עורה, העלוה על גבם והתחילו מהלכים אל הגבול, זה מהלך מפּנים וזה מהלך מאחור. עד שהם פוסעים והולכ…

קבלו על “הנאמן” של “חברא קדישא”, שהוא עושה הכל כרצונו. הגיעו הדברים לאוזניו, רגז ואמר: בבית־הקברות אני השליט: קובר במקום שאני רוצה, בזמן שאני רוצה ומי שאני רוצה……

כמה שנים עבד ה"נאמן" את הציבור ולסוף מרד: סתם גבאי נוהגים בו כבוד כל השנה, ומורטים לחייו אחת בשנה – בשמחת־תורה, אף “הנאמן” כך; סתם גבאי קוראים אותו לתורה “מורנו”, אף “הנאמן” כך; ס…