אין דור שאין בו ליצנין

„עני חשוב כמת" — שיגרת-עם שמקורה במאמר חז"ל „ארבעה חשובים כמת: עני, מצורע וסומא ומי שאין לו בנים" (נדרים סד ע"ב; הערה ^*): חייהם אינם חיים. מרדכי (מוטקה) חב"ד, בדחן וילנאי נודע, מחליף את הטעם הקיומי הזה בטעם מעשי לגמרי: את המת אסור להשאיר לבדו בבית על-פי מנהג „שמירת המת" עד הקבורה — ואת העני אסור להשאיר לבדו מטעם אחר: שמא יגנוב. דרויאנוב מציין בהערתו מקבילה מפתיעה מן ה„פנצ'טנטרה" ההודית: מי שאין לו כסף „חשוב כמת בעולמם של בני-האדם".