אין דור שאין בו ליצנין

המימרה ממפה את קליטת העולה על טקס הקבורה היהודי: ה„טהרה והתכריכים" הם הרחצה והחיטוי בבית-ההסגר של הקרנטינה בנמל (הערה ^*); ה„חרסים" — על-פי המנהג להניח חרסים על עיני המת — הם משקפי-השמש הכהים נגד להט השמש (הערה ^**); והחתימה „קולטתו האדמה" נשמעת כלשון קבורה, אבל היא-היא ה„קליטה" בארץ. כך נעשית העלייה, בהומור תל-אביבי שחור, למוות וקבורה כהלכתם.