אין דור שאין בו ליצנין

קבצן נכנס אצל סוחר לבקש נדבה. אמר לו הסוחר:

עכשיו טרוד אני בענייני־עסק ואין דעתי פנויה.

אמר לו הקבצן:

אף אני על ענייני־עסק באתי אליך.

תמה הסוחר:

על ענייני־עסק? לא קבצן אתה?

החזיר לו הקבצן:

ודאי קבצן אני, והקבצנות היא עסקי שלי.

[נוסח אחר:

בשעה מאוחרת בלילה נכנס קבצן אצל חנווני לבקש נדבה. אמר לו החנווני:

בשעה מאוחרת כזו אתה מחזיר על הפתחים?

השיב הקבצן:

ואתה למה יושב בחנותך בשעה מאוחרת כזו?

תמה החנוני:

מה שאלה היא זו? החנוונות עסקי היא.

החזיר לו הקבצן: והקבצנות עסקי שלי היא.]