רוכל יהודי הלך בדרך ומרכּוּלתו על שכמו. עד שפסע פסיעות מדודות ואמר תהילים בעל-פה הפסיקה לו פתאום את הדרך מרכבה עשירה רתומה לארבעה סוסים אבירים ובה “פריץ” ו"פריצה".
יהודי, מהיכן? – שאל “הפריץ”.
ממקום פלוני, - השיב הרוכל.
ראה “הפריץ” שהיהודי אינו מסיר כובעו מעל ראש דרך הכנעה, רתח וצעק:
והכובע, יהודי!
החזיר היהודי:
גם הכובע ממקום פלוני, - והלך לו…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
מיהודי נדרש להסיר את כובעו בפני ה„פריץ” (האציל הפולני) לאות הכנעה. נביחת הפריץ „והכובע, יהודי!” — כלומר: הסר אותו! — נקראת בידי הרוכל, בכוונה תחילה, כהמשך לשאלת „מהיכן?”: גם הכובע ממקום פלוני. תחת מסווה של אי־הבנה תמימה, שאי־אפשר להעניש עליה, הכובע נשאר על הראש והכבוד במקומו.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
