אין דור שאין בו ליצנין

פרעושים נחשבו מכת בעלי חיים — כלבים; כינים — מכת בני אדם, בת לווייתו הקבועה של העני. מכאן העלבון המדוקדק: האיש אינו מכחיש שהוא שורץ, הוא רק מתעקש על הטפיל ה„מכובד", האנושי. גאווה שנותרה למי שלא נותר לו דבר אחר להתגאות בו.