אין דור שאין בו ליצנין

„מעשה זמרי" — כינוי לחטא שבעריות, על שם זמרי בן-סלוא שחטא עם המדיינית לעיני כול (במדבר כה); „בשלמא פרוץ כמוני — ניחא" — לשון תלמודית: אילו היה זה פרוץ (מופקר) כמוני, מילא; „שיננית ולסתנית" — בעלת שיניים ולסתות בולטות. תשובת החסיד — „את אשתי אתה יודע?… למד לשונך לשתוק" — מתפענחת רק בסוף: משראה האורח את האישה, שוב אינו זקוק למילים, והוא משאיר לבעל פסק-דין קצר: „הדין עמו". דרויאנוב מציין מקבילה מבדיחות נצר א-דין: לידיד שאמר לו „מסתכל אני בך ומצטער על אשתך" השיב: „אילו נסתכלת באשתי — היית מצטער עלי".