אין דור שאין בו ליצנין

לשון־דיבורים של האב והאם־עברית. בר־כוכבא בנם (כבן חמש) אינו יודע אלא עברית. לפני זמן מועט עלו סבא וסבתא מפולניה לתל־אביב, לשונם יודית.

בר־כוכבא מקשיב ומקשיב לשיחתם של הזקנים; אין הוא מבין כלום ואומר לאביו:

אבא, כשתהיה זקן, לא אבין מה שתדבר.

תמה האב:

מדוע?

מסביר לו בר־כוכבא:

כשתהיה זקן תדבר יודית…