מפי ילדים
כרך ג׳ · 71 בדיחות, בסדר שקבע דרויאנוב.
- 2870 ילד קטן היה רבי־רבי השל וכבר נודעה חריפותו המרובה. אמר לו אביו: בוא וראה, מה ביני לבינך. אני – שנה שלימה עברה על נעלי עד שנקרעו…
- 2871 פעם אחת, במוצאי־שבת, כשהיה עדיין רבי־רבי השל ילד קטן, אמר לו אביו: הש’ילי בני, צא הבא יין להבדלה. שאל הילד: ממון היכן? החזיר ל…
- 2872 בילדותו לא היה רבי־רבי השל זריז לתפילה בציבור. פעם אחת אמר לו אביו: כל המשכּים לבית־הכנסת לתפילה, הקדוש ברוך־הוא מזמין לו מציאה.…
- 2873 רבי־רבי השל שב מן “החדר” רעב, ושמו לפניו על השולחן ראש וזנב של דג מלוח. אכל ולא אמר כלום. למחר, כשעמד לתפילה של שחרית, הסמיך “מה…
- 2874 רבי־רבי השל נכנס למטבח ומצא ברווז צלוי מוכן על הכירה לסעודה. מיד טרף רגל אחת ואכל. נודע הדבר, וכשישבו לאכול והוגש הצלי לשולחן, אמר…
- 2875 רבו של רבי־רבי השל הוכיחו ואמר לו: גרוע אתה מן היצר הרע. יצר הרע עושה מה שמוטל עליו ומביא את האדם לידי עבירה, ואילו אתה מסתלק מן…
- 2876 ילד ישב לפני רבו לסדר פרקו כהלכה. כעס הרב ואמר לו: בגילך כבר היה מקומו של רבי־רבי השל בישיבה של גדולי־התורה. החזיר לו התלמיד־היל…
- 2877 קונדס חריף היה אפרים גרדינר בילדותו. שאלו לו: ילד, מה שמך? השיב אפרים: שמי כשם אבי. חזרו ושאלו לו: ומה שם אבי־אביך? השיב אפר…
- 2878 בילדותו לא היה רבי חיים סולוביציג זהיר בנקיות ידיים. הוכיחה אותו אמו ואמרה לו: שמא ראית לאמר ידיים מזוהמות כידיך? החזיר לה הילד:…
- 2879 כשהיה רבי חיים ילד בן שמונה אמר לו רבי יוסי־בר אביו: קיימא לן: “מחשבה טובה מצרפה (הקדוש ברוך־הוא) למעשה”. נמצא, שאם עלתה במחש…
- 2880 בימי “הבהלה” בא אורח לעיירה וראה: ילד וילדה מישראל מצחקים בעצם היום ברחוב. ניגש האורח אל הילד ושאל לו: מה לך, בני, שבשעה זו,…
- 2881 מלמד־דרדקי שונה לתמידיו את הכתוב “לזאת יקרא אשה” ומבקש, שהתלמיד היושב ראשון לידו יתרגם ליודית מלה במלה. התלמיד מתקשה בפירוש המל…
- 2882 ערב־שבת לסדר “שמות” בחן המלמד את תלמידיו בפרשת השבוע ושאל: ילדים, מי היתה אמו של משה? השיב תלמיד אחד: בת־פרעה היתה אמו. אמר לו…
- 2883 לשעבר היו נוהגים לבחון את הבנים הקטנים במה שלמדו במשך השבוע. הבחינה היתה נהוגה אחרי “ברכה” שלפני סעודה שנייה של שבת, ולשעה זו היה…
- 2884 מלמד מקריא לתלמידיו: “והסיר את מוּראתו בנוצתה”… התלמידים מתרגמים אחריו מלה במלה כנהוג: ויבדיל את הזפק ב… ב… אין איש יודע פ…
- 2885 מלמד מחדד את תלמידיו: ילדים, מה צורך יש בחתולים? אין התלמידים יודעים להשיב. מסביר המלמד: דרכו של חתול לבער את העכברים. הואיל ו…
- 2886 מלמד גער בתלמידו; מה לך, שאתה מניע ראשך משמאל לימין ומימין לשמאל? שמא בצווארך אתה חש? התנצל התלמיד: אמא התקינה לי חזייה ממכנסיו…
- 2887 ילד בּישר לחברו: הרבי מת! לא נגהו פניו של השני, והא השיב: מה בכך? יקום רבי אחר במקומו. הלוואי וימות “החומש”……
- 2888 תלמידיו של מלמד הגיעו לפרקה של גמרה, וכנהוג התחילו מ"ביצה". הקטן שבהם לא תפס כל אותו המעשה של מחלוקת בית־שמאי ובית־הלל, – וחבטו המ…
- 2889 נולד בן־זכר ובאו ילדים מן “החדר” ל"קריאת־שמע". גמרו לקרוא וחלקו להם סוכּריות, קליות ואגוזים, כנהוג. אחד מן הילדים הצניע בכיסו כ…
- 2890 ילדים ישבו ודנו בחבורה: מהיכן ילדים באים לעולם? אמר ילד אחד מן החבורה: אבא יש לו בית־חרושת, ושם עושים אותם. אמר ילד שני: אבא…
- 2891 מורה של בית־ספר עממי הוליך את תלמידיו למוזיאון. למחר ביקש לבדוק את התלמידים, מה קלטו מתוך התמונות והפסילים שראו, ושאל לאחד מהם: א…
- 2892 בבית־ספר עממי, בשעת שיעור של אריתמטיקה. המורה קורא לתלמיד אחד ושואל: חייב הייתי לאביך מאה רובל ושילמתי לו שלושים – כמה אני חייב…
- 2893 המורה שואל לתלמידיו: ילדים, מדוע אילמים הם הדגים? איבאנוב! איבאנוב אינו יודע להחזיר תשובה. ווסילייב! – קורא המורה. ווסילייב אי…
- 2894 ילד שב לביתו מבית־הספר ומצחו פצוע ושותת דם. ראהו אביו וגער בו: מזיק, עם מי נאבקת שוב, כי פצעוך? כּיחש הילד והשיב: איש לא פצעני……
- 2895 דוֹד חרוּמף עתיד לבוא מחר. אמרה האשה לבעלה: חוששני, שהילדים יסיחו על חוטמו של הדוד ויכעיסוהו. התחכם האב והזהיר את הילדים: מחר יב…
- 2896 ילד לקח מן החנווני קופסת גפרורים. לאחר שעה קלה חזר ובא: אמא מחזירה את הגפורים. אין הם נדלקים. נטל החנווני אחד מתוך הקופסה, שיפשפ…
- 2897 ילדי תל־אביב ישבו ודנו בחבורה: מה זה שלג? אמר אחד מן החבורה: שלג הוא סוכּר. קיפּחו ילד שני: חמור! שמא שמעת מימיך על אדם שותה טה…
- 2898 ילד תל־אביבי קורא לחבריו: בוא ונלך לראינוע! הלה מסרב ומחזיר: אין לי פנאי. אני צריך לעזור לאבא להכין את השיעורים שלי……
- 2899 בכיתה הראשונה של בית־הספר בתל־אביב קורא המורה: “בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ”… מפסיקו ילד אחד ושואל: ומי ברא את חוץ לארץ……
- 2900 ציפורה כץ (בת שלוש וחצי) מטיילת עם מרים ברוכוב בשבת בנחלת בנימין. ראתה את המכבש הגדול של תל־אביב עומד בּפּינה, מכוסה רדד ופרוּש מע…
- 2901 דינה (בת חמש ומקצת) אינה יודעת אלא עברית. בבית הוריה מדברים עברית, וליודית קוראים שם ז’רגון". מי־שהוא פונה אליה ומדבר יודית. דינה…
- 2902 לשון־דיבורים של האב והאם־עברית. בר־כוכבא בנם (כבן חמש) אינו יודע אלא עברית. לפני זמן מועט עלו סבא וסבתא מפולניה לתל־אביב, לשונם יו…
- 2903 ילד תל־אביבי כבן חמש מספר לחברו בן־גילו: אתמול היתה בשכונת הצפון שלנו שריפה. הכל רצו וצעקו: שריפה, שריפה!" רצה גם הזקנה שלנו וצעק…
- 2904 שאל ילד תל־אביבי כבן חמש את חברו בן־גילו: אתה יודע מה זה מוות? החזיר לו חברו: ודאי אני יודע. תחילה נולדים, אחר־כך הולכים לגן־יל…
- 2905 למחרת “העדלידע” של פורים בתל־אביב סיפּרה עליזה משנזון (בת שש): אתמול ראתה בתהלוכת הילדים מרקיז ומרקיזה. אני שואל אותה: את יודעת…
- 2906 עליזה ישבה על הקרקע ישיבת ישמעאלים – כשרגליה מכונסות אל תחתה. קהתה עליה רגל אחת, כשהיא קמה וברגל הקהה התחילה מרוצת הסם, קפצה על רג…
- 2907 בליל ראשון של חנוכה הסתכלה יהודית אינהורן (בת שש וחצי; תל־אביב), כיצד מדליק אביה את הנרות. למחרת כשהיטיב האב את הנרות להדלקה, קפצה…
- 2908 אני מטייל ברחוב עבודה בתל־אביב ומקשיב לשיחתן של ילדות בנות שבע־שמונה. הגדולה שבהן, ילדה תימניה כבת עשר, מספרת: היא לומדת גם רש"י.…
- 2909 עמוס (בן אחת וחצי; דגניה) עומד בחצר. תרנגול פורש כנפיו וקורא: קו – קו – ריקו! נענה אחריו עמוס: עוד!……
- 2910 יעל (בת שלוש; קבוצת חפצי־בה) רוצה, שילבישוה גם היום את השמלה, שלבשה בשבת. מסבירים לה: כאן, בקבוצה, נוהגת שותפות בכל דבר. אותה שמל…
- 2911 ראשון במאי רחצו הילדים ראשונה בבריכה. עם ערב שאלו להם: מה חג הוא היום? החזירה לאה (בת שלוש; קבוצת בית־אלפא): ראשון למים……
- 2912 ילדה תל־אביבית (בת שלוש וחצי) הקיצה עם הנץ החמה וקראה לאמה: אמא, קומי! כבר הדליקו את השמש……
- 2913 תייר גיבּח בא לעין־חרוד. נשא אליו ילד מילדי הקיבוץ (בן שלוש וחצי) ראשו וקרא: איש, איש, איפה אתה נגמר?……
- 2914 אדם נכנס לגן־הילדים בקבוצת בית־אלפא. שאלה אותו רינה (בת שלוש וחצי): אבא של מי אתה? השיב האיש: אני אין לי ילדים. ליגלגה עליו רי…
- 2915 מוטק (בן שלוש וחצי; קבוצת דגניה) השתובב יותר מכפי הרגיל. אמרו לו: בּלול יושיבוך. השיב מוטק: טוב. אשב בלול. אבל ביצים לא אוכל לה…
- 2916 לגן־ילדים בתל־אביב הודיעו על מות ביאליק. נענתה שושנה _(בת ארבע) ואמרה: כל־כך צעיר וכבר מת. רק לפני שנה היה יום־הולדת שלו……
- 2917 צחיק (בן ארבע; תל־אביב, שכונת ברוכוב) עשה דבר שאינו הגון. אמר לו אביו: אם תעשה שוב כך, לא אהיה אבא שלך. החזיר צחיק: קיבלת עליך…
- 2918 ילדה חיפנית (בת ארבע) מספרת ואומרת: אני יודעת, אימתי יום כיפור: כשאוכלים בבית ולא בגזוזטרה……
- 2919 שלמה (בן ארבע; ג’ורג’י; ירושלים) ראה בחלון ראוה ביוסט של גבר. נענה ואמר: זה אבא טוב… אין לו ידים… אינו יכול להכות……
- 2920 שאל יואב (בן ארבע; קבוצת כפר גלעדי) את אביו: אבא, אם ירד גשם וגשם – ישארו עוד שמים?……
- 2921 כחום היום מתחנן יצחק’לי (בן ארבע; קבוצת גשר) אל המטפלת בפעוטות: תקררי לי את השמש……
- 2922 ילד (בן ארבע; נתניה) רואה בשדה חמור בן־יומו ותמה תמיהה גדולה: קטן כזה – וכבר חמור!……
- 2923 לפנות ערב, אחרי העבודה, נכנסים האבות לבית התינוקות של הקבוצה לראות את הילדים. הפעוטות שמחים ורוקדים כנגדם ושואלים לאיש ואיש: “אבא…
- 2924 דניאל (בן ארבע וחצי; קבוצת גן־שמואל) השתובב והפריע את העובדים מעבודתם. אמר לו אחד מהם בלשון של איום: ומה יהיה, אם אתיר חגורתי? ה…
- 2925 גבריאל (בן ארבע וחצי; קבוצת בית־אלפא) ראה ראשונה את הים כּנרת. השתאה מאד ואמר לאמו: אמא מה זה? השמים ירדו פה לארץ?……
- 2926 שאלו ליונתן (בן ארבע וחצי; שם): מאין אתה? החזיר יותנן: אמא מרוסיה, אבא מפולניה, ואני – מן הבטן……
- 2927 בגן הילדים של כפר־חסידים סיפרה הגננת על הכותל המערבי. הקשיב יונתן (בן ארבע וחצי), שמח ואמר: עכשיו, כשיבנו בית־המקדש, צריך יהיה לב…
- 2928 שאל יצחר (בן־חמש; תל־אביב ) לאביו: אבא, מי זה מלך המשיח? אמר לו אביו: כשיהיו כל האנשים טובים וישרים, יבוא מלך המשיח… לא קיבּל…
- 2929 ילדי עין־חרוד הסתכלו בלול וראו: הרבה עופות נצטפפו בפינה אחת… הנמיכה עמליה (בת חמש) קולה ואמרה בנעימה של כבוד: ש… ש… ש… אצלם עכשי…
- 2930 כשהגיעה הידיעה על מות ביאליק, סיפרו עליו שניים מילדי דגניה (בני חמש), ושאל אחד לחברו: אתה יודע, למה היה שמו ביאליק? אמר השני: א…
- 2931 ברוך ונחום, מילדי הגליל, דומים זה לזה. פגשה אשה מבנות המקום אחד מהם ואמרה לו: שלום, ברוך! החזיר הלה (בן חמש): אני לא ברוך, אני…
- 2932 גבּי (בן חמש; קבוצת גן־יבנה) מנסה לכתוב אותיות וגם צירופים של הברות. אמרה לו אמו: גבּי, כתוב “אמא”. סירב גבּי והחזיר: הנייר קט…
- 2933 משה – בן שש, מילדי חיפה. סבו לימדו לברך על הפת: “המוציא לחם מן הארץ”. למחר נתנו לו ביצים לאכול. פתח ובירך בקול רם ובמורא־שמים: “ב…
- 2934 שניים מילדי דגניה (בני שש) עמדו והסתכלו בטראקטור כשהוא עובד. אמר אחד לחברו: הטראקטור יש לו הגה. החזיר השני: אף אני יש לי הגה.…
- 2935 אורחת באה למושב כפר־יהושע. ראה אותה חסי (בן שש) מתפדרת ואמר לה: תשימי זבל יותר, ויהיה לך יבול……
- 2936 ערב חנוכה באה לעין חרוד בחורה תל־אביבית, כולה כחל ושרק. זקף בה ילד עין־חרודי (כבן שבע) עיניו, ואמר לאמו: אצלנו חנוכה היום, ובתל־…
- 2937 משיחתם של שני ילדים בני שבע וחצי (תל־אביב): ילד ראשון: היום כ"ף תמוז של הרצל. ילד שני: כ"ף תמוז של אחד־העם – בחורף.…
- 2938 סעדיה – בן־שבע וחצי, תימני (תל־אביב). אחיו הקטן חולה מחלה מסוכנת. פגשה אותו “האחות” ושאלה: סעדיה, מה שלום אחיך? הוא חי? ככה… קצת…
- 2939 אריה (בן שבע וחצי; עין־חרוד) חולה. הביאוהו לבית החולים ו"האחות" שואלת לו: מה שמך? אריה, משיב החולה. ומה שם המשפחה של אבא? – שוא…
- 2940 בבית־ספר בחיפה. המורה מקריא מתוך “פרקי־אבות”: “אם אין קמח”… מפסיקו דניאל (בן תשע) ומסיים אחריו: … אין לחם……