בן בזבזן היה לו לעשיר. פעם אחת הגדיש את הסאה וקפץ האב ונשבע, שמכאן ואילך לא יתן לו אפילו פרוטה.
אמר לו הבן:
אבא, חזור בך, ואם לאו, אעשה מעשה, אשר לא עשה מעולם לא יהודי ולא גוי.
נבהל האב, עבר על שבועתו וחזר ופתח לו ארנקו. לאחר שנטל הבן כמה שנטל, אמר לו האב:
עכשיו תגלה לי, מה מעשה היה בדעתך לעשות.
החזיר לו הבן:
תפילין הייתי מניח בשבת…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
תפילין אין מניחים בשבת: השבת עצמה קרויה ״אות״ בין ישראל לאלוהיו, ולכן אין בה צורך באות התפילין. יוצא שאיש בעולם אינו מניח תפילין בשבת — יהודי, מפני שאסור לו; גוי, מפני שאינו מניח תפילין כלל — והאיום נכון אפוא מילולית לגמרי. האב מדמיין שמד או שערורייה נוראה, עובר על שבועתו ופותח את הארנק, וכל תוכנו של ה״מעשה״ מתגלה כשטות הלכתית שאינה מזיקה לאיש.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
