אין דור שאין בו ליצנין

מגיד בא לעיר, ולא הניחוהו הגבאים לדרוש בבית־הכנסת הגדול. חלש מחמת צער ועלבון, והזמין אליו רופא ישראל לרפאותו. בדקו הרופא, שמע מפיו מה שעשו לו הגבאים, ואמר לו: חזקה עליך, רבי מגיד, שהכינות דרשה יפה עם הרבה דברי־צחות. ואני להוט אחרי דרשות יפות ודברי־צחות. פתח־נא אפוא פיך והשמיעני דרשתך. שמח המגיד לעשות רצונו של הרופא. התחזק ודרש לפניו דרשתו מתחילתה ועד סופה – והוטב לו. אמר לו הרופא: הנה אתה רואה, רבי מגיד, פּלטת כל הזוהמה שהיתה בך – ומיד הבראת…