בדיחה 3057
שליאכטיטש* הפסיד כל רכושו בקלפים. בצר לו נכנס לבית־היראה שלהם, התנפל לפני האיקונין של ישו והתחנן אליו, כי יחלצהו ממצוקתו. שמע השמש תחנוניו של השליאכטיטש, נסתתר מאחורי האיקונין ונשמע קולו מדבּר משם: ריקא, אבותיך גנזו והוסיפו על שם אבותיהם, ואתה מבזבז! איני נשמע לך. קפץ השליאכטיטש מכרוע על ברכיו, הרים אגרוף אל פני האיקונין וקרא: בלום פיך, ז’יד! אני שליאכטיטש בן־של־שליאכטיטש, ואילו אתה ז’יד בן־ז’יד. כסף אין אתה נותן, – כך דרכו של ז’יד אבל בכבודי אל תהין לפגוע…