אין דור שאין בו ליצנין

מדכי (מוטקה) חבד — בדחן עממי מפורסם. „בפרוס הפסח" — ערב החג, עונת השיא של החייטים, שתפרו אז בגדים חדשים לכל העיירה. ההיגיון הבדחני: אם לשכן העמוס אין שעה פנויה לנוח, יבוא מי שכל שעותיו פנויות וינוח „תחתיו" — במקומו — כאילו מנוחה היא מטלה שאפשר לבצע בשביל הזולת. הבטלן הופך את בטלתו לגמילות חסד.