אין דור שאין בו ליצנין

בפסוק הראשון של קריאת-שמע נהוג להאריך בהגיית המילה „אחד" ולכוון בה את ייחוד האל, והתלמוד (ברכות יג ע"ב) מבטיח שכל המאריך ב„אחד" מאריכים לו ימיו ושנותיו. „כוונות האר"י" הן מערכת הכוונות המיסטיות שקבע ר' יצחק לוריא, גדול מקובלי צפת במאה ה-16, לכל מילה שבתפילה — עניין לבקיאים בסתרי קבלה, ולכן מי שמאריך ב„אחד" יותר מכל הציבור נחשד שהוא שקוע בהן. אלא שהחנווני מכוון ל„אחד" אחר לגמרי: „אחד באחד" הוא מונח סוחרים לרווח של מאה אחוז — לקנות באחד ולמכור בשניים. „להיתגר" — להתמקח.