אין דור שאין בו ליצנין

קבצן נכנס אצל עשיר לבקש נדבה, ודחה אותו העשיר בלא־כלום. הזעים הקבצן את פניו ואמר לו:

אם אתה נענה לי – מוטב…

ואם לאו? – הפסיקו העשיר.

אם לאו – אלך ואמסור למי ששלחני אליך שיטרח בכבודו ובעצמו לאדם קשה כמוך.

תמה העשיר תמיהה של מורא:

מי הוא זה, ששלחך אלי?

החזיר לו העני:

אין אתה יודע, מי הוא זה, ששלחני אליך? הדלות.