נכנס אדם אצל גילדאה ומצאוֹ יושב ומעיין בספר. שאל לו אותו אדם:
יש, – השיב הגילדאה מתוך הספר ורמז בידוֹ כלפי מעלה.
עלה אותו אדם לעלייה, שהה שם כמה ששהה, בדק את העורות אחד-אחד, ירד ושאל.
בכמה?
אין דעתי למכור, – נענה הגילדאה מתוך הספר.
אם-כן, למה רמזת לי לעלות לעלייה?
חזר הגילדאה והשיב מתוך הספר:
מה איכפת לי, שאיווררת קצת את העורות?…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„גילדאה" — סוחר רשום בגילדה, ארגון הסוחרים המדורג של רוסיה הצארית, כלומר בעל-עסק מבוסס; „עלייה" — עליית-גג המשמשת מחסן. הפרט המקצועי שהפואנטה תלויה בו: עורות מאוחסנים חייבים אוורור מזמן לזמן, שאם לא כן יעלו עובש. הסוחר, שכלל לא התכוון למכור, נתן ללקוח לעלות ולמשש עור אחר עור — וזכה בלי לשלם במי שאוורר לו את הסחורה. ואת כל התחבולה הוא מנהל בלי להרים עין מן הספר.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
