חשוב אחד מחשובי העדה בא אל הרב לטול הימנו עצה בעסקי־מסחר, אמר לו הרב:
– בעסקי־מסחר איני יודע כלום.
לימים שוב בא אותו חשוב אל הרב לטול הימנו עצה בעניני שדוכים. אמר לו הרב:
– בעניני־שדוכים איני יודע כלום. הקפיד החשוב ואמר:
– רבי, תמה אני, על מה אתה מקבל שכר? שמא על מה שאין אתה יודע?
החזיר לו הרב:
– טועה אתה, אני מקבל שכר על המעט שאני יודע. אלמלי הייתי מקבל שכר על מה שאיני יודע, לא היו אוצרותיו של רוטשילד מספיקים לכך.
קרצ׳בצב – "Еще 500 анекдотовъ" רינה חשה״ד, עמ' 9 – מביא תשובה נאה זו בשם הדרמטורגן והספרן הצרפתי אלכסנדר דיובאל (1767–1845). רודה־רודה "Der Pascha", עמ' 47 – שם אותה בפיו של אימם מושלמי. וולסלקי "Nassr-eddin" ב' עמ' 224 – מצא מקור, המייחס אותה למקורבו של מלך פרס, הסטנידי כוזרו אנושירואן, שמלך בזמן הסבוראים שלנו. והנוסח היפה ביותר מיוחס להודשה נצר־אד־דין: פעם אחת כשעלה ההודשה לבימה במסגד לדרוש, קם אחד מן הציבור ושאל לו שאלה. הודה ההודשה ואמר, שאין הוא יודע תשובה לה. אמר לו השואל: "אם אין אתה יודע, כיצד עלית למעלה זו?" – החזיר לו ההודשה: "אחי ורעי, למעלה זו עליתי בשכר אותו המעט, שאני יודע; אילו הייתי עולה בשכר מה שאיני יודע, הייתי עולה עד לשמים". (וסלסקי שם, עמ' 143, סי' 462).
ספר הבדיחה והחידוד — ציונים (לסי' 411, עמ' 132) · נסרק מן הספר המודפס
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
הרב הופך את העלבון לחשבון: שכרו הדל משולם על המעט שהוא יודע; אילו שילמו לו על מה שאינו יודע — וזה אינסופי — גם אוצרות רוטשילד (שם נרדף לעושר שאין לו שיעור) לא היו מספיקים. תשובה שהיא גם התחמקות שנונה וגם שיעור קטן בענווה: הידוע לאדם הוא אי זעיר בים הבורות. דרויאנוב מציין שהחידוד נודד בין תרבויות — הוא מיוחס בין השאר למחזאי הצרפתי אלכסנדר דיוואל, ומקבילה מזרחית לו נמצאת באוספי הסיפורים על נצר-א-דין.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
