אין דור שאין בו ליצנין

חכמה זו כבר ידע "השרלטן", שמכר ל־"פושחונים" ־ הטפשים הרוסיים ־ עשב לפרעושים, ופירש להם: "שימוש העשב כיצד? מכניסים אותו לתנור חם, שיתיבש היטב־ היטב, ושומרים עליו, שלא יישרף ולא ייחרך. יצא מן התנור, מכניסים אותו למכתשת ושוחקים אותו יפה־יפה, כדי שיהא דק מן הדק. וכשנצוד פרעוש תופסים לו ברגליו או בכנפיו, ונזהרים מאד שלא להטיל בו מום, וזורקים לתוך פיו או לתוך עיניו קורט מן העשב. וכשיגיעו אפילו קורט שבקורט ימות, או יסתמא או יישחף ולא יאריך ימים עוד". (В. Березайскій, "Похожденія древнихъ Пошехонцевъ", מהדורה שנייה, פטרבורג 1821, עמ' 94—95.