אין דור שאין בו ליצנין

המשנה הפותחת את מסכת בבא קמא מונה את „אבות הנזיקין", ובראשם השור (הנוגח) והבור (הפתוח, שבהמה נופלת לתוכו). השם שמציע רבי מרדכי מלצר, רבה של לידא, ממלא את הבקשה בשלמות: קצר, לקוח מלב המסכת, ואכן „שניהם מרומזים בו" — האחד שור, בהמה גסה, והשני בור, נבער מדעת. דווקא הדיוק המושלם הוא העלבון.