אין דור שאין בו ליצנין

לרבי אריה-ליב שפירא, רבה של קובנה, בא שדכן לשדך לו בשביל בתו את בנו של עשיר מפורסם. אמר לו רבי אריה ליב:

יודע אני באב, שעם-הארץ הוא, וחוששני, שמא גם בנו כמותו. שוב ובוא לאחר שבוע, ובינתיים אחקור ואדרוש, מה טיבו של הבחור. לאחר שבוע חזר ובא השדכן. אמר לו רבי אריה ליב:

לחינם טרחת ובאת. חוששני לצוואתוֹ של רבי יהודה חסיד, שלא יהא שמו של החתן כשמו של החותן…

אמר לו השדכן:

רבי, טועה אתה: לא אריה שמו של הבחור.

החזיר לו רבי אריה-ליב:

איני טועה. גמרא מפורשת היא: “המשיא בתו לעם-הארץ, כאילו כופתה ונותנה לפני הארי”… ^*