אין דור שאין בו ליצנין

„ירד לפני התיבה" — שימש חזן. החסידים אימצו בתפילתם את „נוסח ספרד", והמתנגדים דבקו ב„נוסח אשכנז"; „ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה" (ארמית: „ותצמח ישועתו ויקרב את משיחו") היא תוספת לקדיש שיש בנוסח ספרד בלבד — ולכן החסידים מתקלסים במתנגד שנאלץ להוציא מפיו את נוסחתם המשיחית. הוא נחלץ בעזרת ההבחנה ההלכתית בין אמירה לכוונה: אמרתי, אבל לא התכוונתי. בנוסח האחר העוקץ חד עוד יותר: „בחייכון וביומיכון" — „בחייכם ובימיכם" שבהמשך הקדיש — לזה לא התכוונתי; כלומר: שיבוא המשיח, אבל לא בימיהם של החסידים.