קרתני נסע לכרך גדול, וכשחזר לביתו ישב וסיפר לפני הציבור על הגדולות והנפלאות שראה שם. סיפר וסיפר, ולבסוף סיים:
והיהודים שבאותו כרך גויים גמורים הם. חמש שבתות עשיתי שם, וכל אותן השבתות היו חנויותיהם פתוחות כבימות־החול.
תמה אחד מן הציבור:
משוגעים, רחמנא ליצלן! מה תועלת יש להם, שהם פותחים חנויותיהם. הלוא שבת אסורה במקח וממכר.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„רחמנא ליצלן" — ארמית: הרחמן יצילנו; „מקח וממכר" — קנייה ומכירה, האסורות בשבת. המאזין מזדעזע מן הטעם הלא־נכון: לא חילול השבת מקומם אותו אלא חוסר התועלת — שהרי בעולמו שלו איש ממילא אינו קונה בשבת. שהחנויות פתוחות מפני שיש בכרך מי שקונה בהן — אפשרות כזאת פשוט אינה עולה על דעתו.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
