אין דור שאין בו ליצנין

שמחת־תורה נכנס יהודי לביתו מבושם כהלכה ובישר לאשתו:

יד ביד, כשני אחים, רקד עם “הגביר” בבית־הכנסת…

למחר אמרה לו האשה:

ימות־הגשמים ממשמשים ובאים, והילדים יחפים וערומים, אין להם לא בגד ללבוש ולא נעליים לנעול. שמא תלך אל “הגביר” ותבקש מאתו גמילות־חסד? אתמול רקדת עמו יד ביד, כשני אחים.

גירד הבעל את ראשו בשתי ידיו – והלך לעשות רצון־אשתו.

כשנכנס מצא את “הגביר” עסוק בפרקמטיה ועמד מן הצד והמתין לו עד שייפנה. הרגיש בו “הגביר” ואמר לו:

לרקוד באת? הרי אתה רואה, שאין שעתי פנויה לך…