ההוא שעמד בבית־הנתיבות וצעק וקבל:
אוי ואבוי! איחרתי, איחרתי.
ניגש אליו אחד ושאל:
כמה איחרת?
אוי, – החזיר הקובל, – שני רגעים איחרתי.
סנט בו הלה:
בושה אין לך. שני רגעים איחרת, ואתה זועק וקובל כאילו איחרת שתי שעות.
[נוסח אחר:
נענה השני ואמר:
מתקנא אני בבר־מזל שכמותך. אתה רק שני רגעים איחרת, ואילו אני שתי שעות איחרתי.]
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„בית־הנתיבות" — תחנת הרכבת. העוקץ בכך שרכבת שהוחמצה — הוחמצה: אין הבדל בין איחור של שני רגעים לאיחור של שעתיים. הגוער — וכמוהו „המקנא" שבנוסח האחר — מודדים אבדן של הכול־או־כלום בסרגל של דקות.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
