קודם צאת הרכבת ניגש יהודי לקונדוקטור ולחש לו:
אפשר? *
החזיר הקונדוקטור ולחש לו:
הנה הקונטרול מטייל כאן. השד יודע אותו, אם יסע עמנו או לאו.
פירש היהודי מן הקונדוקטור והלך לו אל הקונטרול:
אדוני קונטרולר, שאלה יש לי לשאול אותך.
שאל!
אתה תסע עמנו ברכבת זו או לאו?
ז’יד! – רעם הקונטרולר. – מה זה עניינך, אם אסע או לאו?
חינן היהודי את קולו ואמר:
אדוני קונטרולר, כעס זה למה? מה תפסיד אם תגיד לי?
נתפייס לו הקונטרול והשיב:
נו, אסע… מה בכך?
מה בכך? – החזיר היהודי. – אם אתה תסע, אני לא אסע.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„אפשר?" הוא קוד מוסכם: אפשר לנסוע בלי כרטיס תמורת תשלום מועט לקונדוקטור — כלומר שוחד (הערה *). „קונדוקטור" — הכרטיסן; „קונטרול" — המפקח הבודק את הקרונות ואת הכרטיסנים עצמם; „ז'יד" — כינוי גנאי רוסי ליהודי. הקונדוקטור מוכן לעסקה אך חושש מן המפקח המסתובב בתחנה — והיהודי הולך לברר את השאלה המסוכנת בדרך הישירה שאפשר: אצל המפקח בכבודו ובעצמו. תשובתו „אם אתה תסע, אני לא אסע" פורשת לפני המפקח, בתמימות גמורה, את כל המזימה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
