אין דור שאין בו ליצנין

„נאמן" של חברה קדישא — הממונה על ענייני הקבורה; „תקיפים אצל הרשות" — בעלי קשרים בשלטון, שמסוכן להרגיזם; „קיימא לן" — ארמית: מקובל בידינו; „היא הנותנת" — זו גופא הסיבה. לפי המסורת שהנאמן נסמך עליה, בתחיית המתים שלעתיד-לבוא יקומו כל שוכני בית-העלמין — חוץ מן המומרים, שאין להם חלק בתחייה. מכאן התמחור: כשיקומו כולם וילכו, יישאר אביהם הדייר היחיד, ונמצא שקנה לעצמו את בית-העלמין כולו. כך נחלץ הנאמן מן המלכודת — אינו מסרב לבנים המקושרים ואינו מכניס מומר לקברות ישראל — ועוד תוחב להם, דרך אגב, תזכורת לגורלו של אביהם בעולם הבא.