סומא ופיקח אכלו דובדבניות מתוך פינכה אחת, ותנאי היתנו זה עם זה, שלא יטלו אלא אחת־אחת. לא היתה שעה מועטת, פשט הסומא את ידו וסטר לפיקח.
רמאי, שלוש־שלוש אתה נוטל!
תמה הפיקח:
שמא נתפקחו עיניך הסמויות ואתה רואה כמה אני נוטל!
החזיר הסומא:
הואיל ואני נוטל שתיים־שתיים ואין אתה מוחה, שמע־מינה, שאתה נוטל לפחות שלוש־שלוש.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„סומא" — עיוור; „פינכה" — קערה; „שמע־מינה" — ארמית: מכאן ראיה. היקש שמפליל את בעליו: הסומא מודה אגב־אורחא שהוא עצמו נוטל שתיים־שתיים בניגוד לתנאי, ומשתיקת הפיקח — שאינו מוחה — הוא מסיק שגם ידו של זה עמוקה בקערה עוד יותר, שלוש־שלוש לפחות; אחרת היה צועק.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
