אכלנים ושתיינים
כרך א׳ · 80 בדיחות, בסדר שקבע דרויאנוב.
- 810 וולוולי הזבארזי היה מגדולי האכלנים. פעם אחת אמרו לו חבריו: וולוולי, מפני שאתה בקי בהלכות אכילה – למה תיקנו להיפרד מן המלאכים בליל…
- 811 שתיין מובהק היה אומר: אילו אני משה רבינו, הייתי מתפלל לפני המקום, שיהפוך את הסדר ויתן למצרים ארבע מכות, ולישראל – עשר כוסות.…
- 812 צדקה עשה הקדוש ברוך־הוא עם חסיד אחד וזימן לו אורח הגון לסעודת־פורים – נכדם של קדושים. וכשהעמידה בעלת־הבית את הלביבות על השולחן נטל…
- 813 בעל־שם בא לפונדק. שמחה עליו הפונדקית, הגישה לו סופגניות והלכה להביא שמנת. עד שחזרה והביאה את השמנת מצאה, שהוא כבר אכל את הסופגניות…
- 814 זולל וסובא שב מבית־הכנסת לביתו בלילה הראשון של פסח ואמר לאשתו: זוגתי מרת שרה, שאי ידייך והגישי לשולחן את הכופתות ושאר הדברים היפי…
- 815 אמרו עליו על אפרים גרידיגר, שהיה בּלּע. פעם אחת בא מעירו לעיר אחרת ונכנס לבית־מחיה לסעוד. עד שישב והיה טרוח בסעודה נכנס מכרו ושאל…
- 816 מעשה ברעבתן, שהטריח את פיו יותר על המידה וכבדו עליו מעיו וחלה. בא הרופא, בדקוֹ ואמר: יש לך תקנה: חוֹקן. גיחך הרעבתן ואמר: הא כי…
- 817 אורח נכנס לבית־מחיה לסעוד. אמר לו הדייל: מה בשר אתה רוצה לסעודה? השיב האורח: טחול ממולא, שמן. אמר הדייל: חבל; איחרת לבוא. היה…
- 818 שיחה של חברים: הרבה מיליונים למקום. אילו נתן לי שלושה מיליונים, הייתי קונה במיליון אחד קמח ושומן, במיליון אחד ביצים וצימוקים, ועו…
- 819 רעבתן התערב עם חברו: שלושים כופתות של פסח יאכל זו אחרי זו. ולא עלתה בידו: עשרים אכל כדרכו, חמש בלע על־השובע בעל־כורחו, וחמש נותר…
- 820 מנהגי־ישראל כבר בטלו בביתו של יועץ־המסחר הזקן, אבל עדיין אדוק הוא בסעודה שנייה של שבת לכל פרטיה ודקדוקיה: רקיקי־ביצים ודג מלוח מר…
- 821 יהודי נכנס אצל “פריץ” ומצאוֹ יושב ואוכל פת־שחרית – לחם, קותל של חזיר ויין. אמר לו ה"פריץ": שב וסעוד עמי. סירב היהודי: מאכל זה א…
- 822 שלושה שהזמינו “בעל־תענית”, שיוציא אותם ידי־חובה, ובעצם יום־התענית מצאוהו יושב בבית־מחיה ומפטם כריסו בסעודה שמינה. כעסו כעס גדול וא…
- 823 ראו ליהודי, שהוא אוכל שתי פרוסות כאחת, ושתיהן ממורחות בחמאה: אחת – החמאה מלמעלה, ואחת – החמאה מלמטה. אמרו לו: מה טעם בשנייה החמאה…
- 824 שמואל קוּשלבסקי היה אומר: אני ספק חולה, ספק בריא. אם חולה – צריך אני לאכול מן המובחר, ואם בריא – צריך אני לאכול הרבה. וכדי לצאת י…
- 825 שניים מצאו גלוסקה יפה. זה אמר: אני מצאתיה, וזה אמר: אני מצאתיה. לסוף התפשרו: שניהם יישנו הלילה בחדר אחד, וזה שחלומו יהיה יפה משל ח…
- 826 שניים שאכלו מתוך קערה אחת. אחד שתק ואכל, ואחד הירבה לספר על מה שציווה אביו קודם מותו. וכשראה, שהקערה מתרוקנת והולכת, אמר לחברו: ע…
- 827 שניים שאכלו מתוך קערה אחת, והיה אחד מטיל הרבה פילפל לתוך הקערה. אמר לו חברו: הרי אתה מקדיח את התבשיל. השיב הראשון: מה זה איכפת…
- 828 שניים שאכלו מתוך קערה אחת, והיה אחד מטיל הרבה מלח לתוך הקערה. מחה חברו: אי־אפשי בהרבה מלח! החזיר לו חברו: ברשות אני עושה, ומקרה…
- 829 סומא ופיקח אכלו דובדבניות מתוך פינכה אחת, ותנאי היתנו זה עם זה, שלא יטלו אלא אחת־אחת. לא היתה שעה מועטת, פשט הסומא את ידו וסטר לפי…
- 830 שניים נכנסו לבית־מחיה לסעוד והביא הדייל דג אחד לשניהם. חילק אחד מהם את הדג ונטל את המחצית הגדולה לעצמו. סנט בו חברו: אין זו ממידת…
- 831 מפילפולם של חובשי בית־המדרש: למה נהגו לעשות לביבות בדמות משולשים? שתי תשובות בדבר: אחת: משום שהבשר שבתוך הלביבה חיישינן לו מחמת…
- 832 כלל אמרו ליצנים: אין מלבבים לביבות (כּרפּלים בלעז) אלא בימים שיש בהם חבטה: ערב יום־כיפור – מלקות, הושענא רבה – חיבוט ערבה, פורים…
- 833 ראו לתלמיד־חכם, שהוא אוכל אכילה גסה ושותה שתייה גסה. אמרו לו: שנו חכמים: עד ארבעים שנין מיכלא מעלי, מכאן ואילך משתי מעלי, וממה…
- 834 בחורי־ישיבה, המתפרנסים משולחנם של בעלי־בתים, ישבו ודנו: אטריות ופתיתים מה מהם עדיף? פתח בחור אחד ואמר: אטריות עדיפות: כפליים…
- 835 משה בן־מנחם היה להוט אחרי מיני־מתיקה. הוא היה אומר: תמה אני, שלא נתנו חכמים את דעתם למצוא מתק למתק את המתוק. פעם אחת שאל לו אחד מ…
- 836 רבי מכבד עשירים; אף אני מכבד אותם, שהם יודעים לסדר הכל כהלכה, – סיפר עני־קבצן עם חברו, – שלשום היתה חתונה בביתו של פלוני העשיר; את…
- 837 אמרו לו למרדכי חבד: חמש קושיות בגוי, האוכל דג מלוח: שורה את הדג במים – וחוזר ושותה את המים; פושט את עורו – וחוזר ואוכל את העור; ח…
- 838 אמרו לו לשתיין מפורסם: כיצד אין אתה מתבייש מפני הבריות, שכל ממונך אתה נותן ביין ושותה ערב ובוקר וצהריים? השיב השתיין: קל וחומר…
- 839 “מנהל” היה בישיבת־וולוז’ין וליזר היה שמו, וקראו לו ליזר בּונקס על שם בּונקה אשתו. ומצוי היה ליזר אצל יי"ש, ולא היה ישן שינה של…
- 840 ליזר בונקס היה ממונה על הפוֹסטה בישיבה, ומידו היו התלמידים מקבלים את המכתבים שבאו להם, והאמידים שבתלמידים היו נותנים לו שכר־טרחה כ…
- 841 ברוך הארוך היה רגיל לשתות לא מתוך כוס אלא מתוך הבקבוק. אמרו לו חביריו: ברוך, כיצד אתה יודע לכוון את המידה הנכונה? החזיר להם ברוך…
- 842 פעם אחת מצא ברוך לבתו, שהיא מטפחת ביין על ראשה. גער בה: הלאו של “בל־תשחית” היכן הוא? החזירה לו בתו: אבא, את מצוותו של הרופא אני…
- 843 שתה ברוך ושתה והפסיד כל רכושו. לא נשארה לו אלא עזו בלבד. ויהי היום, והעז שבה מן העדר חולה. הביאו לה לשתות ולא שתתה. למחר פשטה טלפי…
- 844 לא היתה תקנה לברוך, אלא שהרבי בכבודו ובעצמו ידירו מן היין. וכך הווה: הרבי גזר וברוך קיבל את הגזירה. לא היו ימים מועטים והתחיל מתנו…
- 845 ברוך קדח, ומחמת קדחת גדל צמאונו. ישב הרופא ודאג: כיצד להסיר צמאונו מעליו? שמע ברוך, נענה ואמר: אדוני דוקטור, מוטב שתדאג, כיצד ל…
- 846 זקן תלמיד־חכם, שכל ימיו היה מצוי אצל יין, חלש ואסר עליו הרופא את היין. לא היו ימים מועטים והוברר, שאי־אפשר כבר לגופו בלי יין. חזר…
- 847 אמרו לתלמיד־חכם, שהיה שטוף ביין: כיצד תלמיד־חכם כמותך אינו חושש למה שאמרו חכמים על השיכרות? התנצל הלה: וכי לשם שיכרות, חלילה, א…
- 848 תלמיד חכם, שירד מנכסיו, ביקש להיעשות מלמד, ולא נמצאו לו תלמידים, משום שהיה נותן בכוס עינו. סח צערו להרב, ואמר לו הרב: תמה אני עלי…
- 849 מדרש של גרגרנים. כשבירך הקדוש ברוך־הוא לאדם הראשון ואמר לו: “ורדו בדגת־הים”, מיד רץ אדם לעשות רצון קונו והטיל חכה בים. נתכנסו…
- 850 ליזר בעל־החוטם היה אומר: יש שותים לפני הדגים, ויש שותים לאחר הדגים. כדי לצאת כל הדעות, אני מחמיר על עצמי ושותה גם לפני הדגים וגם…
- 851 הוא היה אומר: כשאני מגיע לגשר, אני שותה לפניו ולאחריו. גזירה שמא יש דגים מתחתיו.…
- 852 שמחת־תורה, וכל יום שיש בו ריקוד, היה ליזר רוקד ומפזם: “אדם יסודו מעפר וסופו לעפר”. אמרו לו: ליזר, לא מצאת פזמון נאה לחדווה אלא זה…
- 853 ליזר כשהגיע ל"יהי רצון" שאחרי ברכת־כוהנים אמר כך: “ותן לי לחם לאכול ובגד ללבוש; מעט משקה אקח לי בעצמי”.…
- 854 ליזר היה אומר: נאמן עלי הדיין, שאיני מתקנא בשום אדם שבעולם, אלא בשלמה בלבד. ולא משום שהיה גדול בחכמה ומופלג בעשירות. על מה אני מת…
- 855 חסידים הלכו בדרך וכלו להם מזונותיהם. פגעו בפונדק ונכנסו. אמרה להם הפונדקית: אין עמי בבית אלא לחם ויי"ש. הסכימו וישבו לאכול, עד ש…
- 856 בעל־עגלה נכנס לפונדק וקרא לפונדקית: בעלת־הבית, מזגי נא לי כוס משקה כאשר אהבתי. מזגה לו, שתה בעל־העגלה ורקק: טפו! רוטב לנשים… כל…
- 857 ההוא שקבל לפני חברו: כל יום שישי הוא קונה בקבוק יי"ש לשבת, – לקידוש מספיק, להבדלה אינו מספיק. יעץ לו חברו, שמכאן ואילך יקנה שניי…
- 858 ראו לאחד, ששתה שלוש כוסות בנשימה אחת, ואמרו לו: אם אמרו חכמים: “השותה כוסו בבת־אחת הרי זה גרגרן”, שלוש כוסות בבת־אחת לא כל־שכן…
- 859 ברייתא של שתיינים. תניא: הלוקח יי"ש מן המוזג אל יקח אלא מובחר מן המובחר, שיי"ש פשוט משכר ואינו ראוי לשתייה. מניין? שאמרו: “הדיו…
- 860 אמר שמריל: הכל עשה הקדוש ברוך־הוא יפה בעולמו, חוץ מן היין, שאין כמותו מועל בשליחות: שולחים אותו לקיבה, והוא הולך לראש. אמרו לו:…
- 861 שני שותפים לחבית־יין עשו קניין ביניהם, שלא ימכרו אלא במזומנים. למחר השכים אחד מהם ואמר לחברו: קבלה יש בידי: המתחיל למכור סחורתו ק…
- 862 שתיין מובהק הלך בדרך והגיע למרתף של יין. נסתכל וראה שלט תלוי על המרתף וכתוב עליו: “כאן מוכרים יין טוב בזול”. תמה ואמר: שלוש קושיו…
- 863 רוויה בא לבעל־שם בקי בסגולות: חוטמו מאדים ובושה הוא לו בפני הבריות. שמא יש סגולה לכך? החזיר לו הבעל־שם: איני יודע לחוטמך אלא סג…
- 864 ההוא שנתפס לשיכרות ונתבזה על הבריות. הזמינו הרב אליו ואמר לו הרב דברי־כיבושים. חם לבו של האיש, קפץ ונשבע, שמכאן ואילך לא ישתה אלא…
- 865 אמרו לגרגרן: רצונך, שתשתה כוס יין? אי אפשי, – השיב הגרגרן. אמרו לו: מה אירע לך, שאתה מסתלק מכוס־יין? החזיר הגרגרן: ארבע תשוב…
- 866 שמחת־תורה מצאו ליהודי מבוסם, כשהוא מוטל בפישוט ידיים ורגליים על המדרכה שלפני דירתו ומקלל את בעל־הבית. אמרו לו: אם אתה לא נזהרת וש…
- 867 אשה קבלה לפני הרב, שבעלה גרגרן. שלח הרב אחריו והוכיחו על פניו, שהוא להוט אחרי היין ומדלדל את ביתו. החזיר לו הגרגרן: רבי, תמה אני…
- 868 ההוא שהקיץ משנתו, פשט ידו וטפח על מיטת אשתו: שרה, זיהום תוקפני ואינו מניח לי לישון. דומה, שאכלתי קישואים יותר מדי… שמא יש לנו טיפ…
- 869 בחור יתום, בנו של גנב, נשא בתולה יתומה, בתו של שיכור. עברו תשעה חדשים ונולד להם בן למזל־טוב, והתחילו האב והאם מדיינים זה עם זו: הו…
- 870 ישבו שתיינים ודנו: לשעבר היה מחירו של מלח גדול הרבה משל יין; עכשיו מחירו של יין גדול מאה פעמים משל מלח. מה גרם לכך? נענה אחד מן…
- 871 שאלו למחודד: מה טעם אומרים הבריות: “שיכור כשיכּוּרו של לוט”, ואין הם אומרים “כשיכּוּרו של נח”, שקדם ללוט? השיב המחודד: יפה אומר…
- 872 שאלה נשאלה בבית־המדרש: מה ראה לוט, שבחר לשבת בסדום הרעה והחטאה? השיב מחודד חד: ראה, שסדום “כולה משקה”.…
- 873 ושוב נשאלה שאלה בבית־המדרש: מה גרם ללוט, שנעשה שטוף בשתייה? השיב המחודד: אשתו גרמה לו, שהיתה נציב־מלח.…
- 874 ערב־שבת בא מגיד לעיר. למחר ראה רבים מאנשי־העיר משכימים ל"ותיקין" משום שמזדרזים ל"קידושא רבה". קודם מנחה עלה על הבימה לדרוש. פתח וא…
- 875 שאלו לליצן: מה בין עפרון החיתי, הקברן שבימי אברהם, לקברנים של עכשיו? השיב הליצן: עפרון “חסר” היה, ואילו הקברנים של עכשיו “מ…
- 876 רבי אייזל חריף יצא לרחוב וראה חברי ה"חברא קדישא" שבים מבית־הקברות ורגליהם כושלות מחמת שיכרות. תמה ואמר: הללו מעולם האמת הם באים,…
- 877 שאלו לרבי ברוך־מרדכי ליבשיץ: על הכתוב “ראה הים וינס” דרשו באגדה: “מה ראה? ראה ארונו של יוסף”. וקשה: מה הועילו חכמים בדרשתם?…
- 878 “חברא קדישא” הזמינה את הירש־ליב בדחן לסעודה של ט"ו כסלו. וכטוב לב המסובים ביין, אמרו לו לבדחן: רבי הירש־ליב, פתח פיך ויאירו דבריך…
- 879 אחרי חצות־לילה שב הירשל אוסטרופולר לביתו מבוסם כהלכה. דפק בדלת, ומיד נשמעו מבפנים קללותיה של אשתו. היסה אותה הירשל: מהרי ופתחי: ח…
- 880 פעם אחת אמר רבי ברוך להירשל: תמה אני עליך, הירשל, שאתה שטוף כל־כך בשתייה, שכחת מה שאמרו: “לא תרווי ולא תחטי”? החזיר לו הירשל…
- 881 רבי יהודה־אריה מודינה היה אומר: יש שבעים טעמים, שלא לשתות יין, וטעמו היחידי של היין מכריע את כולם.…
- 882 נפתלי־הרץ אימבר היה אומר: תמה אני על מסדרי הברכות, שתיקנו לאמר “אשר יצר את האדם בחכמה”. מה חכמה יש ביצירה זו, ששמה אדם? אתה מוצא,…
- 883 ראובן־אשר ברודס חלה. נכנס אצלו רופא ידיד, בדקוֹ ואמר לו: ידידי, אם חפץ חיים אתה, אין לך תקנה אלא שתדיר עצמך מן היין. בדקתי ומצאתי…
- 884 ברודס חלש והלך לשאול ברופא. בדקו הרופא ואמר לו: קודם־כול, היזהר והיזהר, שלא תשתה שום משקה חריף. בנפשך הוא. ניענע לו ברודס בראשו ו…
- 885 שאל ברודס לאחד, שהיה מומחה לתיקון משקאות: כיצד מתקינים יי"ש של לענה? אמר לו המומחה: ממלאים בקבוק יי"ש חריף ומטילים לתוכו לענה,…
- 886 אמר לו מוזג לברודס: אם לעצתי תשמע, אתה מניח כל המשקאות שבעולם, ואין אתה שותה אלא משקה חדש, שבא לי מן המטרופולין – תמד של דבש, מוב…
- 887 ארבע מידות בשתייה: שתייה שיש עמה ברכה וגם הצלחה: ישראל, הנכנס אצל מוזג־ישראל ושותה; שתייה, שיש עמה הצלחה ואין עמה ברכה: גוי ה…
- 888 גויים ישבו בביתו של מוזג יהודי ודנו: המוזג שלנו מהו – חכם או טיפש? נענה גוי מן החבורה ואמר: תדע, שטיפש הוא: יי"ש יש לו ומוכרו ל…
- 889 שאלו למחודד: השותה טה מתוק וסוכר לו בפיו – על מה הוא נדון? החזיר המחודד: על אחד בפה ואחד בלב הוא נדון.…