זקן חלה מחלה מסוכנת. בא החובש, גילח לו ראשו, חיקנוֹ, הקיז לו דם – והלך לו.
עשיתי כל מה שהיה בכוחי, – אמר החובש לבני-ביתו של החולה, – והמקום ירחם.
לא היו רגעים מועטים ונפלה הברה בעיר:
פלוני הזקן מת.
נצטער החובש צער גדול ואמר:
חבל! עוד רפואה אחת אני יודע, ושכחתי ולא עשיתי לו, היה לי גם לעקור לו שן – ולא עקרתי…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„חובש" (פלדשר) — מרפא-העזר חסר-ההכשרה של העיירה, שכל ארסנל ה„רפואות" שלו קבוע מראש: גילוח הראש, חוקן („חיקנו"), הקזת דם ועקירת שן. צערו אינו על הזקן שמת אלא על הסעיף שנשמט מהרשימה — כאילו הטיפול הרביעי, מכאיב וחסר-תועלת כשלושת קודמיו, הוא שהיה מציל את החולה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
