בדיחה 900
חובש זקן חלה. נכנס אצלו בן-אומנתו לבקרו, ופשט את ידו למשש את דופקו. אמר לו החולה:
בינינו לבין עצמנו רמאות זו למה? אני ואתה הלא יודעים, שדופק לא היה ולא נברא, אלא בדותא הוא…
חובש זקן חלה. נכנס אצלו בן-אומנתו לבקרו, ופשט את ידו למשש את דופקו. אמר לו החולה:
בינינו לבין עצמנו רמאות זו למה? אני ואתה הלא יודעים, שדופק לא היה ולא נברא, אלא בדותא הוא…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„חובש" — פלדשר, מרפא־עם בלא השכלה רפואית של ממש; „בן־אומנתו" — חברו לאותה מלאכה; „בדותא" — ארמית: דבר בדוי. משנשארים שני יודעי־הסוד לבדם, מוותר החולה על ההצגה: מישוש הדופק, אבן־היסוד של מלאכתם, אינו בעיניו אלא תרגיל להרשים את הבריות — עדות מבפנים על מקצוע שכולו העמדת פנים.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓