אין דור שאין בו ליצנין

„ילד זקונים" — בן שנולד להוריו בזקנתם, היקר מכול; „אסכרה" — דיפתריה, מחלת גרון שחנקה ילדים למוות והייתה אימת ההורים בדורות ההם. הצדיק פוטר את האם בברכה שגרתית — „מן השמים ירחמו" — והיא, מרוב אימה, פולטת את המחשבה האסורה: על רחמי שמים אי־אפשר לסמוך. הומור שחור שבו הביקורת החריפה — נגד ברכות במקום רפואה — מושמת דווקא בפי החסידה התמימה.