אין דור שאין בו ליצנין

„קדר" הוא יוצר כלי-חרס — וגם שם-משפחה יהודי מצוי, וכאן שמו של רופא-הילדים. הדודה השלישית קוראת את השם כפשוטו: במסורת מתואר האל כיוצר הלש את האדם מן החומר — „כי הנה כחומר ביד היוצר" בפיוט הנאמר בליל יום-הכיפורים — ומכאן שמי שיצר את הילד הוא גם המומחה הגדול מכולם לתקנו. „קריעת קברים" — מנהג עממי של השתטחות על קברי קרובים וזעקה לרחמים — ואמירת תהילים היו מדרכי הרפואה העממית בשעת מחלה. כך גוברת האמונה התמימה על שני הרופאים המלומדים, ודווקא בעזרת שמו של אחד מהם.