אין דור שאין בו ליצנין

לפני אמירת „סליחות" — התפילות הנאמרות באשמורת הבוקר בימים שלפני ראש־השנה — היה שמש העיירה עובר מבית לבית ומקיש על התריסים להעיר את הישנים. תקנת חלם מייעלת את ההקשה ומאבדת את התכלית: תריסים שנערמו בחצר בית־הכנסת שוב אינם מחוברים לבתים שבהם ישנים.